רות בלומרט – שני שירים

התמכרות

הִתְמַכְּרוּתִי הָחֲדָשָׁה הִיא לִסְדָרוֹת

אַךְ קָשֶׁה לִי לַחֲווֹת רְגָשׁוֹת

כְּאֵלֶה הַמְּפָעֲמִים בְּגִבּוֹרֵי הַטֶּלֶנוֹבֶלוֹת הַמְּבַלְבְּלוֹת:

בִּמְרוֹמֵי הָאֹשֶׁר וּתְהוֹמוֹת הָאֻמְלָלוּת

מִתְאַמְצִים הֵם לְשַׁפֵּר אֶת מַעֲמָדָם וּמְנַת חֶלְקָם

לְכַפֵּר עַל טָעֻיּוֹת בְהִסְתַבְּכֻיוֹת הַמְּשַׁבְּצוֹת עוֹד וְעוֹד דְּמוּיוֹת בְּסִפּוּרָם הָאֵינְסוֹפִי.

הַכֹּל בָּרוּר וּמְאֻרְגָן הֵיטֵב: הָאֹשֶׁר מֻשְׁלָם אַךְ קְצַרְצָר,

הַמְּזִמּוֹת שְׁקוּפוֹת רַק לַצּוֹפִים, הָרֶשַׁע – זְמַנִּי וְחַד מְמָדִי

בְּעוֹד חַיָּי הֵם פְּרָקִים בַּקּוֹמֶדְיָה הָאֱלֹהִית חֵלֶק א

וְגוּפִי מִתְנָהֵג כְּמוֹ סְמַרְטוּט בְּהֶמְשֵׁכִים.

****

כְּמִין מָשִׁיחַ אַתָּה מִתְמַהְמֵהַ

חוֹמֵק בְּלֹא אֲמַתְלָה.

הַקָּו הַמָּתוּחַ רָפֶה אֵי שָׁם בַּחֲלָל

אַל- קוֹלוֹת מִתְפַּעֲנֵחִים זֶה לַזֶּה

וְעוֹדְךָ קָשֶׁה לְפִצּוּחַ –

אֵין מִשְׁוָאָה מִלְּבַד נֶעֱלָמִים

נֶעְרָמִים מַפָּץ אֶל מַפָּץ בְּקִפְלֵי הַזְּמָן.

כֹּל שֶׁאֹמַר בֵּינִי לְבֵינִי

כְּבָר דְּמָמָה דָקָה.