פיני רבנו – שני שירים

ארץ

הִתְבּוֹנֵן הֵיטֵב

בִּתְמוּנַת אֶרֶץ.

זוֹ יָד.

זוֹ רֶגֶל.

זֶה רֹאשׁ.

זֶה שְׂרִיד חָזֶה.

וְזוֹ עִיר וְעוֹד עִיר

הַנּוֹשְׂאוֹת בְּלֵית בְּרֵרָה

אֶת כָּל זֶה.

זוֹ שְׁכוּנָה חֲבוּשָׁה.

זֶה רְחוֹב שֶׁל חֹרֶף.

זֶה בַּיִת וְזֶה כְּאֵב.

כָּאן אַהֲבָה יְשָׁנָה שְׁפוּכָה.

כָּאן הַבַּיִת חָרֵב.

כָּאן אֲוִיר לָבָן

שֶׁל בֶּהָלָה חִוֶּרֶת.

כָּאן דֶּגֶל שֶׁל אֲבָנִים

 מִתְנוֹסֵס מֵעַל תּוֹשָׁבִים.

אֲנִי יֶלֶד

אֲנִי יֶלֶד

שֶׁהָלַךְ לְאִבּוּד

בַּגַּן הַזֶּה.

אֲבָל אֲנִי יוֹדֵעַ

שֶׁפַּעַם יָבוֹא שִׁיר שֶׁקָּרָאתִי

אוֹ שִׁיר שֶׁאֶקְרָא

וְיִקַּח אוֹתִי בַּיָּד

בַּחֲזָרָה לְבֵיתִי.