עודד בן דורי-שני שירים

נפש 

הַשָּׁמַיִם לֹא מְוַתְּרִים לִי

עַל עֲלִיָּה לָרֶגֶל

הַשִּׁירָה הַסּוֹדִית שֶׁלִּי

בּוֹקַעַת הֵיכָלוֹת

וְהֵם נוֹפְלִים עַל רָאשִׁי

רְסִיסֵי עֲנָנִים

מוֹרִידִים עָלַי גֶּשֶׁם

שֶׁל מִלִּים מוּאָרוֹת

הִשְׁתַּקְּפֻיּוֹת שֶׁל מַעְלָה

 

כָּל הֶעָבָר עוֹד לְפָנַי

עֲשָׂרָה מִינֵי נְגִינָה

מְחַכִּים לָאֶצְבָּעוֹת הָאֲרֻכּוֹת

אוֹרְחִים לְרֶגַע

מְקַדְּשִׁים אֶת הַזְּמַן

הֵם אוּלַי יְכוֹלִים

לִשְׂרֹף אֶת הַקִּירוֹת

אֲבָל הַשָּׁעוֹן

מְתַקְתֵּק קְדִימָה

 

אֲנִי לֹא אַבָּא

וְלֹא אִיתָךְ

כְשֶׁאֲנִי כּוֹתֵב סוֹדוֹת

מְפַזֵּר מִטְעָנִים

שֶׁהָרֶשֶׁת לֹא תִּלְכֹּד

עָבַר כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן

אוֹ חָמֵשׁ דַּקּוֹת

עַכְשָׁו אֲנִי

לֹא מְזַהֶה אֶת הַבַּיִת

 

לָעוֹלָם הַזֶּה

בָּאתִי בְּשִׁיר

וְכָכָה בְּדִיּוּק

אֲנִי מִתְכַּוֵּן לָצֵאת

כְּשֶׁיַּגִּיעַ הַחֹשֶׁךְ

הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת

אֲבָל רֶגַע לִפְנֵי זֶה

מַגִּיעַ לִי הַרְבֵּה אוֹר

אַתָּה לֹא חוֹשֵׁב

אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָשׁוּב

 

צפת

 

הַמַּדְרֵגוֹת נִבְנוֹת

בִּתְּנוּעָה אַחַת

אֲנִי עוֹלֶה בָּהֶן לְהִוָּלֵד מֵחָדָשׁ

הַהֹוֶה אוּלַי נָכוֹן

אֲבָל הוּא מָלֵא בְּסֶבֶל

שֶׁלִּי

שֶׁל אֲחֵרִים

אֲנִי רוֹצֶה לְהֵיטִיב

הַהִתְמוֹדְדוּת הַזֹּאת קָשֶׁה עָלַי

 

כְּשֶׁכֹּחַ הַמְּשִׁיכָה

מִתְגַּלֶּה בַּדֶּרֶךְ

נוֹפֵל עַל רֹאשִׁי

מְזַעֲזֵעַ אֶת שְׂפָתִי

מֵרִים אֶת הַתַּפּוּחַ

בַּשָּׂדֶה הַקָּדוֹשׁ

מְנַסֶּה לִפְעֹל

בְּתוֹךְ הַחַיִּים

לִבְכּוֹת מֵאֹשֶׁר

וְלֹא מֵרַחֲמִים

 

בּוֹרֵחַ עָמֹק לְתוֹךְ הַשִּׁיר

שֶׁיִּהְיֶה לִי בַּיִת

שֶׁיִּסְגֹּר עָלַי

הַתָּוִים עוֹד לֹא כְּתוּבִים

חֲסַר מִשְׁקָל

גַּם הַתְּרִיסִים הַצְּהֻבִּים

לֹא נִּגְלָלִים לְמַעְלָה

הַקִּירוֹת עוֹטְפִים

גְּוִילִים שֶׁל אֵשׁ

לָמוּת מִתּוֹךְ תּוֹדָעָה מוּאֶרֶת

אוֹ רַק לְהֵרָדֵם

כְּשֶׁהַלֵּב רָטֹב

 

הַסְּמָלִים הַסּוֹדִיִּים

חוֹסְמִים אֶת הַדֶּרֶךְ

אֵין הֲבָנָה וְגַם לֹא גִּלּוּי

הַיָּדַיִם דְּבִיקוֹת

מֵאַהֲבַת הַבּוֹרֵא

אֶת הַסְּלָעִים אֲנִי דּוֹחֵף

מִתּוֹךְ אַהֲבָה

יְדִידֵי הַנֶּפֶשׁ

צוֹפִים קָדִימָה

עוֹד מְעַט יָאִיר הַחֹשֶׁךְ

אוֹתִיּוֹת יִפְרְחוּ

אֲנִי עָף אִתָּן

 

כתיבת תגובה